הורדת הריבית מתרחקת, האינפלציה עולה והדירות מתייקרות – הנתונים הכלכליים שחשוב שתכירו
הקפסולה היא פינה חדשה, המסכמת ומנתחת את החדשות הכלכליות המרכזיות, יחד עם מומחי הפניקס – ומביאה את השורות התחתונות מאחורי ההחלטות הכלכליות הגדולות, שעשויות להשפיע על הכיס של כל אחד ואחת מאיתנו
מדי חודש בפינה חדשה, "הקפסולה", ינתחו ויסבירו מומחי הפניקס את החדשות הכלכליות הנוגעות לכולנו. והפעם, בפינה מספר 2: מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס, מנגיש את האירועים הכלכליים הבוערים של התקופה האחרונה בגובה עיניים: מהחלטת בנק ישראל על השארת הריבית ללא שינוי, דרך עליית האינפלציה, ועד להתייקרות מחירי הדיור.
"עוד לפני שמנתחים את ההחלטות הכלכליות של הממשלה ובנק ישראל, צריך להסתכל על התמונה הרחבה, ולהבין שהן נגזרות מהמציאות הנפיצה בשטח", מסביר שטרית. "להתפתחויות במלחמת חרבות ברזל ולהגברת הלהבות בחזית ישראל-איראן, השלכות על כל החלטה כלכלית שמתקבלת. על רקע המציאות השברירית, המוטו שמנחה את מקבלי ההחלטות הוא לשמור על זהירות ומתינות, וכל העת להיות עם היד על הדופק".
האירוע: הותרת הריבית על 4.5%
ב-8 באפריל במסגרת הוועדה המוניטרית בבנק ישראל, התקבלה החלטה כי בפעם השנייה ב-2024 (ובדומה להחלטת הוועדה מחודש פברואר האחרון), הריבית בישראל תישאר ללא שינוי ותמשיך לעמוד על רמה של 4.5%. במסיבת העיתונאים נימק נגיד הבנק, הפרופ' אמיר ירון את ההחלטה, והצהיר: "העלייה המהותית באי-הוודאות הגיאופוליטית גרמה לנו לנקוט משנה זהירות".
ב-8 באפריל במסגרת הוועדה המוניטרית בבנק ישראל, התקבלה החלטה כי בפעם השנייה ב-2024 (ובדומה להחלטת הוועדה מחודש פברואר האחרון), הריבית בישראל תישאר ללא שינוי ותמשיך לעמוד על רמה של 4.5%. במסיבת העיתונאים נימק נגיד הבנק, הפרופ' אמיר ירון את ההחלטה, והצהיר: "העלייה המהותית באי-הוודאות הגיאופוליטית גרמה לנו לנקוט משנה זהירות".
"כפי שהערכנו בהפניקס, בנק ישראל העדיף לדחות שוב את מועד הפחתת הריבית", מציין שטרית. "מהצד האחד, הבנק ראה לפניו אינפלציה שממשיכה להתקרר ועל פניו תומכת בהפחתת ריבית – אך מהצד שני, כלכלת ישראל מתאוששת ומתפקדת היטב כפי שעולה מנתוני הפעילות הכלכלית השונים. ציפיות האינפלציה עלו לאחרונה ונמצאות סביב הגבול העליון של יעד המחירים, מועד תחילת הפחתת הריבית בארה"ב הולך ומתרחק. בנוסף, אי-הוודאות במשק נותרה גבוהה ואף עלתה כפי שמשתקף מאינדיקטורים שונים לפרמיית הסיכון, כולל התנודתיות הגבוהה בשוק המט"ח".
"כל אלה הובילו את בנק ישראל לעמדת המתנה, ובצדק", מחדד שטרית. "שכן מספר ימים לאחר ההחלטה על גובה הריבית, חוסר הוודאות המשיך לעלות עקב המתיחות מול איראן. לכך צריך גם להוסיף את מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ, שהפתיע כלפי מעלה. הודעת הריבית כללה עדכון של חטיבת המחקר לתחזיות הכלכליות – לפיו הצמיחה ב-2024 צפויה להסתכם ב-2.0%, בתרחיש המרכזי שלא כולל מלחמה בצפון. גם האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים (שנה קדימה), עודכנה מעלה וצפויה להסתכם ב-2.8% – בין היתר על רקע העלאת המס על הסיגריות והעלאת המע"מ הצפויה בראשית שנת 2025".
עוד מוסיף שטרית: "בכל הנוגע לריבית, בבנק ישראל מעריכים כי בסוף הרבעון הראשון של 2025 הריבית תעמוד על 3.75%, כלומר צפי ל-3 הפחתות ריבית. כיוון הריבית אמנם נראה די ברור לפי התחזית, אך קצב הפחתות הריבית עומד בסימן שאלה גדול לאור האירועים האחרונים, שמגבירים את חוסר הוודאות הביטחונית. בשווקים הפיננסים מעריכים כי נכון לעכשיו, הריבית תרד פעם אחת עד סוף 2024. חשוב גם להבהיר כי ההערכות הללו עשויות להתעדכן עוד לא מעט, בהתאם למצב הביטחוני ולנתונים השוטפים".
המשמעות הצפויה למשקי הבית:
"מבחינתם של משקי הבית, ניתן להבין כי תשלומי ההלוואות והמשכנתאות לא צפויים לרדת כל כך מהר, כמו שרבים מנוטלי ההלוואות והמשכנתאות קיוו", אומר שטרית. "יחד עם זאת, צריך גם להביא בחשבון כי קהל החוסכים ימשיך ליהנות מסביבת ריבית יחסית גבוהה".
"מבחינתם של משקי הבית, ניתן להבין כי תשלומי ההלוואות והמשכנתאות לא צפויים לרדת כל כך מהר, כמו שרבים מנוטלי ההלוואות והמשכנתאות קיוו", אומר שטרית. "יחד עם זאת, צריך גם להביא בחשבון כי קהל החוסכים ימשיך ליהנות מסביבת ריבית יחסית גבוהה".
מלחמת חרבות ברזל. "ההחלטות הכלכליות נגזרות מהמציאות הנפיצה בשטח" (צילום פלאש90/אורן בן חקון)
האירוע: האינפלציה עלתה ל-2.7%
מדד המחירים לצרכן, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלה בחודש מרץ בשיעור של 0.6% – קצת מעל הקונצנזוס בקרב האנליסטים בשוק שעמד על 0.5% – מה שהוביל את האינפלציה השנתית להאיץ מ-2.5% ל-2.7%.
מדד המחירים לצרכן, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלה בחודש מרץ בשיעור של 0.6% – קצת מעל הקונצנזוס בקרב האנליסטים בשוק שעמד על 0.5% – מה שהוביל את האינפלציה השנתית להאיץ מ-2.5% ל-2.7%.
"האינפלציה בישראל אמנם התבססה בתוך היעד שקבעה הממשלה, 1%-3%, אך הנתונים מצביעים על 'דביקות' באינפלציה, שצפויה להמשיך לנוע סביב הגבול העליון של יעד המחירים", מנתח שטרית. "במבט קדימה, נראה כי הסיכונים לתחזיות האינפלציה מוטים בעיקר כלפי מעלה וממספר גורמים – מחירי שכירויות, חשש מתופעת 'מיני ביקוש כבוש' עם סיום המלחמה, מדיניות פיסקאלית מרחיבה, מחירי תובלה, מחירי סחורות בעולם שנמצאים במגמת עלייה, והנעלם הגדול: שער החליפין דולר-שקל".
המשמעות הצפויה למשקי הבית:
"המדדים הקרובים שנפגוש, צפויים להמשיך להיות גבוהים על רקע הפיחות בשקל, עליית מחירי הנפט, מחירי המזון שצפויים לעלות – כולל התייקרות של מוצרי החלב שבפיקוח. כמו כן מחירי החופשות צפויים להתייקר לאור העלייה המחודשת בביקוש אל מול היצע מוגבל מאוד", מרחיב שטרית. "בקיצור ולעניין, הכנסתם הפנויה של משקי הבית ממשיכה להישחק לאור סביבת האינפלציה שמסרבת להתקרר".
"המדדים הקרובים שנפגוש, צפויים להמשיך להיות גבוהים על רקע הפיחות בשקל, עליית מחירי הנפט, מחירי המזון שצפויים לעלות – כולל התייקרות של מוצרי החלב שבפיקוח. כמו כן מחירי החופשות צפויים להתייקר לאור העלייה המחודשת בביקוש אל מול היצע מוגבל מאוד", מרחיב שטרית. "בקיצור ולעניין, הכנסתם הפנויה של משקי הבית ממשיכה להישחק לאור סביבת האינפלציה שמסרבת להתקרר".
פרויקט נדל"ן במרכז הארץ. "מדד ינואר-פברואר, הצביע על המשך עליית מחירים בחודש השלישי ברציפות" (צילום פדרו)
האירוע: עלייה של 1% במחירי הדירות
השוואה בין מחירי העסקאות בשוק הנדל"ן למגורים שבוצעו במהלך החודשים ינואר 2024-פברואר 2024, ביחס למחירי העסקאות שבוצעו בין החודשים דצמבר 2023-ינואר 2024, מלמדת כי מחירי הדירות התייקרו ב-1%.
השוואה בין מחירי העסקאות בשוק הנדל"ן למגורים שבוצעו במהלך החודשים ינואר 2024-פברואר 2024, ביחס למחירי העסקאות שבוצעו בין החודשים דצמבר 2023-ינואר 2024, מלמדת כי מחירי הדירות התייקרו ב-1%.
"כשראינו את עליית המחירים בנובמבר-דצמבר, מיד לאחר פריצת המערכה הצבאית, הרושם היה שמדובר ברעש סטטיסטי לאור מיעוט של עסקאות בהשפעת המלחמה", מפרט שטרית, "אלא שגם לאחר מכן, בדצמבר-ינואר, המדד המשיך לעלות. לאחרונה קיבלנו את מדד ינואר-פברואר, שהצביע על המשך עלייה בחודש השלישי ברציפות – כך שבהחלט ניתן להגיד שמדובר במגמה, לפחות כרגע.
יש מי שיאמר שהמחסור בכוח האדם בענף מאז תחילת המלחמה, פגע בהתחלות הבנייה (לצד ההיצע) והוא זה שמוביל לעליית מחירים. אמנם לא ניתן לפסול זאת, אך בינתיים הנתונים שפורסמו לרבעון האחרון של 2023 לא הצביעו על ירידה דרמטית בהתחלות הבנייה, בעוד שגמר הבנייה בכלל רשם עלייה. להערכתנו, השפעת המחסור בכוח האדם תשפיע בשלב מאוחר יותר על צד ההיצע – ולכן זה לא הגורם המרכזי שמוביל כרגע את עליית מחירים.
בצד הביקוש, יש לזכור כי אחד המשתנים שמשפיעים בעיקר על הביקוש, הוא הריבית. הנתונים משוק המשכנתאות מצביעים על כך שהריביות לא ממש השתנו לאחרונה – ולמעשה, בימים אלה הריביות על המשכנתאות רק הולכות ועולות לאור עליית התשואות בשוק אגרות החוב. על כן, ההתאוששות בהיקף העסקאות שאנו רואים מתחילת השנה עשויה להיות זמנית, ובעיקר מאפיינת את חזרתם של הרוכשים לאחר קיפאון מוחלט שראינו עם תחילת המלחמה".
מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס (צילום רמי זרנגר באדיבות הפניקס)
"בהסתכלות עמוקה יותר על נתוני מחירי הדיור", ממשיך שטרית, "ניכר כי עליות המחירים הגיעו בעיקר מדירות יד שנייה, בעוד הדירות החדשות (בניכוי התוכנית הממשלתית 'מחיר למשתכן') נמצאות בירידה קלה. כדי לסבר את האוזן, מחירי הדירות החדשות (בניכוי 'מחיר למשתכן') ירדו במדד האחרון שפורסם בכ-0.3%, והשלימו ירידה שנתית של כ-2.0%, בעוד המדד הכללי עלה ב-0.3% – דבר שמצביע כאמור על עליית מחירים בדירות יד שנייה.
בהקשר הזה שווה עוד להזכיר כי מדד הלמ"ס לא כולל את ההטבות והמבצעים השונים של הקבלנים – אם זה שיטת תשלום נוחה (10/90, 20/80), הלוואות קבלן, פטור ממדד תשומות הבנייה, ואפילו 'מס הרכישה עלינו'. כל אלה, עשויים להגיע ללפחות 5% משווי הדירה, כך שבפועל ירידת המחירים בדירות החדשות עמוקה יותר".
המשמעות הצפויה למשקי הבית:
"השורה תחתונה היא שעל אף כל המבצעים וההטבות שישנן היום בשוק, המחירים בפועל עדיין גבוהים", מתאר שטרית. "המשמעות: יכולת רכישת דירה בישראל נמוכה לראייתנו, בפרט עבור הזוגות הצעירים, כשבמקביל סביבת הריבית עדיין גבוהה במיוחד".
"השורה תחתונה היא שעל אף כל המבצעים וההטבות שישנן היום בשוק, המחירים בפועל עדיין גבוהים", מתאר שטרית. "המשמעות: יכולת רכישת דירה בישראל נמוכה לראייתנו, בפרט עבור הזוגות הצעירים, כשבמקביל סביבת הריבית עדיין גבוהה במיוחד".
למתחם המלא לחצו כאן
האמור הוא סקירה כלכלית מטעם הפניקס חברה לביטוח בע"מ, למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד. אין לראות במסמך זה ובמידע ו/או הניתוח הכלולים בו הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם או במוצרים פנסיונים כלשהם. האמור לעיל אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ השקעות ו/או פנסיוני המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע כולל ניתוח כלכלי למצב הקיים בשוק והינו בגדר השערה בלבד ונשען על אומדנים והערכות הנכונים למועד המוצג ושמטבע הדברים, אפשר שיתבררו כחסרים או בלתי מעודכנים וכן עלולים להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. ובכל מקרה אין החברה מתחייבת על דיוקו ו/או שלמותו ו/או היותו רלוונטי למקרה זה או אחר. אין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בניירות ערך ו/או בנכסים הפיננסיים או הפנסיוניים המוזכרים בו. פורסם ביום 1.5.2024.
(בשיתוף הפניקס)
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
